קרינה מייננת
תמותה מסרטן בקרב עובדי קרינה
חשיפת בני אדם לקרינה מייננת עלולה לגרום להם נזקים ביולוגיים, שהחשוב בהם הוא הגדלת הסיכוי
לחלות במחלות ממאירות. מחקרים אפידמיולוגיים בקרב אוכלוסיות שנחשפו לקרינה מיננת כגון: ניצולי
הירושימה ונגסקי, קבוצות חולים שנחשפו לקרינה מיננת כחלק מטיפול רפואי שקיבלו, כורים שהיו חשופים לריכוזים גבוהים של גז רדיואקטיבי ואחרים, הצביעו על קשר ברור בין רמת החשיפה והעליה בתחלואה ובתמותה מסרטן. סוגי הסרטן העיקריים לגביהם הוכח קשר זה מוצגים בטבלה – 1 להלן.
בקרקע וכן גם ברב חומרי בנייה קיימים ריכוזים של רדיואיזוטופים שהחשובים שבהם, מבחינה רדיולוגית, שייכים לשרשראות רדיואקטיביות הניתנות לייצוג ע”י תכולת האיזוטופים ראדיום – 226, תוריום – 232 ו-אשלגן – 40. נוכחות רדיואיזוטופים אלה בחומרי בנייה (נספח 1) גורמת לחשיפה חיצונית של יושבי הבניינים לקרינה, בעיקר קרינת גאמא. כמו כן תוצר התפרקות של ראדיום – 226 הינו הגז הרדיואקטיבי ראדון המשתחרר בחלקו לחלל החדר ונשימתו גורמת לחשיפה פנימית של יושבי הבניין לקרינת אלפא של בנות הראדון. ידוע שחשיפה מתמשכת של בני אדם למנות נמוכות של קרינה רדיואקטיבית עלולה לגרום נזקים בריאותיים המופיעים 30-5 שנה לאחר החשיפה. על מנת לצמצם את חשיפת האוכלוסייה הרחבה לקרינה רדיואקטיבית יש לבקר ולהגביל את תכולת החומרים הרדיואקטיביים בחומרי הבנייה.
אגרגאט ה”פומיס” מובא לארץ מזה כמה שנים מהאי יאלי ביוון ומשמש כחומר גלם לבלוקים קלים בעלי תכונות בידוד תרמי העונות לדרישות התקן הישראלי. ה”פומיס” הינו תוצר של פעילות וולקנית הכולל ריכוזי ראדיום, תוריום ואשלגן גבוהים יחסית לבלוק אפור רגיל, (נספח 2).
1.2 בשנים האחרונות חלו שינויים משמעותיים בתקינה הבינלאומית העוסקת בהגנה מקרינה. שינויים אלו התבטאו בין היתר בערכים חדשים עבור מנות גבוליות לעובדי קרינה ולאנשים מן הציבור, בערכים חדשים לפטורים ועוד. כמו כן, התבטאו השינויים בקונספטים חדשים ששולבו במערך ההנחיות להגנה מקרינה.
בהתאם למסמך 115 – BSS (נספח 3) שהופק ע”י הארגונים הבינלאומיים הבכירים לבריאות ולהגנה מקרינה כגון:
IAEA – הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית
WHO – ארגון הבריאות העולמי
ILO – ארגון העבודה הבינלאומי וכו’
נקבעו הגבלות חשיפה מחמירות לציבור – 1 mSv/y (y/mRem100),
רקע כללי לגבי שימוש ב”פומיס” בתעשיית הבלוקים :
פומיס הינו מחצב טבעי הנוצר כתוצאה מפעילות וולקנית, כדוגמת הטוף ברמת הגולן. הפומיס משמש חומר בניה בשל תכונותיו התרמיות המשובחות, וככל חומרי הבניה, ללא יוצא מן הכלל הוא מכיל רדיונוקלידים טבעיים, שהם רדיום, תוריום ואשלגן.
הפומיס מיובא לישראל במשך שנים מהאי היווני יאלי, אי וולקני שבו נוצר הפומיס. השימוש בפומיס מהאי יאלי לצרכי בניה אינו מהווה סיכון. חומרי הבניה הנפוצים בישראל כדוגמת הבלוק האפור מכילים רדיונוקלידים טבעיים בריכוז של: רדיום 20 בקר”ל/ק”ג, תוריום 10 בקר”ל/ק”ג, אשלגן 90 בקר”ל/ק”ג.
הרדיונוקלידים בחומרי הבניה תורמים לחשיפה השנתית הכללית לקרינה טבעית של אנשים המתגוררים בבתים בכל רחבי העולם. בשל עובדה זו נקבעו קריטריונים לריכוזי הרדיונוקלידים בחומרי הבניה.
וועדה מקצועית תורתית בהשתתפות המשרד לאיכות הסביבה, משרד העבודה, משרד הבריאות והוועדה לאנרגיה אטומית, קבעה שהשימוש בפומיס מהאי יאלי עומד בקריטריונים הישראלים בגבולות החשיפה השנתית לקרינה טבעית.
הפומיס שיובא מאיטליה ונאסר לפריקה בישראל נבדק במסגרת האכיפה והבקרה של אגף הקרינה במשרד לאיכות הסביבה ונמצאו בו ריכוזי רדיונוקלידים גבוהים: בערך פי 3 ויותר רדיום ותוריום ופי 1.5 אשלגן בהשוואה לפומיס מהאי יאלי. חישובים שנעשו באגף הקרינה לגבי חשיפה לקרינה מחומר בניה מסוג הפומיס האיטלקי הביאו למסקנה שהוא אינו עומד בקריטריונים של המשרד לאיכות הסביבה ומשום כך אסור לשימוש בישראל.
פרק II .
בדיקת תכולת החומרים הרדיואקטיביים בחומרי המוצא “פומיס”
לצורך מעקב על חומרי בניה המיובאים מחו”ל נבדקה תכולת החומרים הרדיואקטיביים בחומר המוצא – “פומיס” מאיטליה, טורקיה ומאיי יאלי שביוון. בהתאם לבקשת הועדה המקצועיות תורתית (“הועדה המייעצת” כהגדרתה בתקנות הרוקחים) נבדקו נתוני בדיקת רכוזי הרדיונוקלידים ב”פומיס” מהאי יאלי וקצב שפיעות הראשון מבלוק “פומיס” אופייני. כמו כן, נבחנו הפרמטרים הנ”ל לגבי “פומיס” מ”טורקיה”.
מסקנה
השימוש בפומיס האיטלקי יגרום לחשיפת ציבור אנשים גדול לקרינה מיותרת בניגוד לעקרון ה-“alara” ולשלושת העקרונות הנ”ל. מאידך, ניתן להשתמש בפומיס האיטלקי לבניית כבישים, סוללות עפר וכו’. שימושים אלה אינם גורמים לחשיפה של הציבור הן בערוץ הראדון וגם לא בערוץ הגאמא מאחר והשהיה של הציבור בקירבת אובייקטים אלה הינה לפרק זמן קצר.
יש לתכנן וליישם בהקדם מערך פיקוח על יבוא הפומיס למדינה במטרה לוודא שאין מייבאים אגרגאטים שתכולת הרדיונוקלידים בהם גבוהה מאלו המיובאים כיום מיאלי.
סיכום תוצאות המדידות :
ממצאי המדידות בצמוד לקירות פומיס בסלון הבית בחדר השינה וחדר עבודה , הינם בתחום : 10.0 – 16.0 מיקרו –רנטגן לשעה.
בהשוואה ל”רקע” הטבעי בבתים בישראל ,לא ניתן לאבחן סטיה לכיוון מובהק של רמת קרינה גבוהה מה”נורמל”.
מסקנה :
רמת קרינת הגאמא והביתא בסמיכות לקירות הפומיס בבית אילן שמון , שווה לקרינת ה”רקע” של מוצרי בניה – בתחום שגיאת המדידה.
מאמרים נוספים:
