סיכון בריאותי לחשיפת ראדון
- הקדמה:
האדם נחשף לקרינה רדיואקטיבית טבעית ומלאכותית באזורי העולם השונים ברמות האופיניות
לסוג הקרקע, למבנה המורפולוגי, לגיאולוגיה לגובה וכו’. החומרים הרדיואקטיביים הטבעיים-
הרדיונוקלידים, הינם: אורניום-238 , תוריום-232 , אשלגן-40 . רכוז הרדיונוקלידים משתנה
בהתאם לסוג הקרקע. הפוספטים “עשירים” יחסית באורניום. בקרקע רגילה רכוז האורניום הינו
2-3 חלקים למיליון ואילו בפוספט ריכוזו 100-150 חלקים למיליון.
האורניום הינו הרדיונוקליד הראשון-“האב”, בשרשרת של 14 “בנות” רדיואקטיביות הפולטות
קרינת אלפא או ביתא וכן גאמא, אופיניות לכל רדיונוקליד. כל הרדיונוקלידים בשרשרת הינם
מוצקים למעט הראדון שהינו גז אציל רדיואקטיבי. העופרת היא האלמנט האחרון בשרשרת.
השרשרת של אורניום U-238
קרינת האלפא הינה בעלת אנרגיה גבוהה ויכולת חדירה נמוכה. היא נעצרת ע”י נייר ולכן טווח
התנועה שלה קצר.
קרינת ביתא הינה בעלת אנרגיה בינונית. כף יד עוצרת קרינת ביתא.
קרינת גאמא בעלת ספקטרום אנרגטי מגוון. טווח התנועה גדול. לעצירת גאמא משתמשים בעיקר
בעופרת או בקירות בטון עבים במיוחד.
Stopping power of alpha, beta and gamma particles
בהערכת הסיכונים לגבי חשיפה לקרינה רדיואקטיבית יש להתייחס לרמת החשיפה השנתית ממקורות
טבעיים ומלאכותיים הקובעים את רמת קרינת ה”רקע”.
בהתאם לקביעת המוסדות המרכזיים והסמכותיים ביותר בעולם בתחום הקרינה, קיים נזק בריאותי לאדם
בחשיפה לקרינה אפילו מיזערית מעל רמת הרקע. הנחייה זו התקבלה על סמך אכסטרפולציה מרמות גבוהות של חשיפה כאשר הנזקים הבריאותיים מובהקים, לרמות נמוכות.
רמת ה”רקע” של הקרינה הרדיואקטיבית בישראל הינו 240 מילי רם חשיפה שנתית. בארה”ב, החשיפה
השנתית הינה 360 מילי רם. סוג המסלע או הגיאולוגיה הם הפרמטרים הקובעים לגבי רמת החשיפה.
באזורים כגון פלורידה שהינה בעלת קרקע עם ריכוזי אורניום ותוריום נמוכים והמורפולוגיה שטוחה
בעקר, רמת ה”רקע” נמוכה בהשוואה לדנוור במדינת קולורדו ההררית עם מסלע המכיל ריכוזי אורניום
ותוריום גבוהים יחסית. באזורים בהם קיימים מרבצי פוספטים, קרינת ה”רקע” גבוהה.
מאמרים נוספים:
